מתוך כאב של שכחה ואבדן
מתוך שמחה שמהולה כולה בעצב,
אני תמיד נמצאת שם,
תמיד ברקע.
רוצה לעבור קדימה, רוצה לגעת,
רוצה לחיות, אך לא יודעת.
מפחדת, מתרגשת, לא סומכת...
אהבה - דבר נכסף,
אך כוסף זה הוא כה נואל,
אם אינני משיגה בזאת כלום,
מלבד שברון לב בכל פעם מחדש.
אין לי כוח למילים, לצלילים,
אין לי כוח להתמודד עם ההווה.
העבר - כמו רקע עמום,
לא זכור, לא ברור.
העתיד - מנגינה צורמת,מפחדת לפתוח.
רוצה לשכוח, להניח הכל מאחור.
לעזוב, ליפול, לקום בהוויה אחרת,
להרגיש את הכוסף ממקום אחר,
להיות שייכת, תומכת, סומכת...
לא רוצה אם זה לא קיים,
אין לי כוח להיות פה, אז בטח לא שם...