ארבל הכרמלי / מבטנה הומה תפילה |
אל גופה המתופף,
היא מניפה עלי לבבה
כמו רוח סערה.
לבי שיכור מתירוש אהבתה
המגירה טללי תשוקה
מברכיה הפרושות כמניפה
ואני צולל אל מעמקי ערוותה.
היא רטובה ללא מחילה
ומבטנה הומה תפילה
להיות מקודשת, בל תחולל
אהבתה לגבר זר.
01/01/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|