|
כשמלאך בוכה
נופלת דמעה מהשמיים
נופלת ארצה
מתנפצת על הרצפה
אבל אף אחד לא ידע
שהמלאך, המלאך ההוא בכה
כי מלאכים לא בוכים
הם לא עצובים
אבל המלאך הזה
הוא כן בוכה
לו כן עצוב
המלאך, המלאך שלי בוכה
עצוב לו
עצוב לו כל כך
על כך שאין מקלט לברוח
אין לאן לברוח מהייאוש
מהפחד
מהעצב
מהמוות
אז הוא בוכה
בוכה במקומי
כי לי לא נשארו דמעות
כי לי לא נשארו... |
|
|
פעם, הילד חירבן
גליל שהיה כל-כך
רחב שהוא לא ירד
באסלה. זה לא
שהאסלה נסתמה,
הגליל פשוט לא
ירד.
מה שעשה הילד
הוא לתת לחרא
שלושה ימים
להתפרק ולהתמוסס
במים (תוך שהוא
משתין על החרא
מדי פעם ומוריד
את המים כשלוש
פעמים ביום)
ולאחר מכן החרא
ירד.
מתוך "1001
סיפורי חרא"
מאת הניזר
מטליסמן.
מתוך תת הפרק
"סיפורים שאפשר
ללמוד מהם" בפרק
"הילד הזה הוא
אני". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.