הוא מהר לשיעור, זאת הייתה אחת הפעמים היחידות שלא נשאר בכיתה
בזמן ההפסקה. עומרי שכנע אותו לבוא לראות איפה כל המקובלים
הולכים לעשן. כשראה שהשיעור כבר עומד להתחיל אמר לעומרי שהוא
חייב ללכת, הוא לא רוצה לאחר לשיעור כבר בשבוע הראשון
ללימודים. צעדיו היו מהירים, מבטו היה ממוקד חצי מטר ממנו,
ברצפה, מדי פעם עשה עצמו מסתכל בשעון, הוא יגיע לכיתה בערך עוד
שלוש דקות והשיעור כבר התחיל, הוא ראה בדמיונו איך מיכל המורה
ללשון מעווה פניה לעומתו ואומרת, נו, שב כבר, והוא מול מבטיהם
הבוחנים של תלמידי הכיתה יצטרך לפלס את דרכו עד למושב האחרון
בטור שמרוחק מן הדלת. הוא החל עולה רובוטית במדרגות, הזיעה
בתחתית גבו יצרה טלאים שחורים בחולצת בית הספר, משהו ירד
במדרגות, בפעם הראשונה מאז נפרד מעומרי נשא עיניו למעלה, לרגע
נפגשו עיניו בעיני דמות, שאותה לא ראה בבירור, עוד מבט אחד
בשעון והנה הוא לפני דלת הכיתה ידו מורידה לאט את הידית.
רק כמה שבועות מאוחר יותר החל להבחין בנערה ממגמה ביולוגית,
שהייתה מקשיחה את פניה, כל אימת שחלפה על ידו, ונושאת את עיניה
לנקודה לא ברורה אל מעבר לו. זאת התאהבות, היא התאהבה ממבט
ראשון, לא היה לו ספק בכך. הוא החל לשים לב אליה, באחת הפעמים
בהם עבר במסדרון בית-הספר ראה אותה עם קבוצת בנות נשענת על
המעקה, הוא לא היה בטוח אם שמע נכון, אך היה נדמה לו שקלט את
שמה נהגה בפי אחת הבנות. תכופות היה מדמיין אותו ואת גלי
הולכים חבוקים במסדרונות בית הספר, איך יפתרו כל בעיותיו
כשיכיר אותה.
חודש לפני סוף השנה העיפה המורה להיסטוריה אותו ואת עומרי
מהשיעור, לקול צהלות התלמידים יצאו שניהם מהכיתה. עומרי אמר
שכבר לא שווה לחכות לשיעור ביולוגיה והלך. הוא נשאר לבד, לא
היה לו מקום אחר ללכת אליו מלבד הספרייה. הוא החל קורא בחוסר
ברירה את העיתון היומי, לפתע הבחין שהיא נמצאת שם, זו הייתה
גלי, הם היו לבד בספריה מלבד הספרנית, לבו התדפק על חזהו, לא
הפעם, מלמל, לא הפעם. הוא קם והחל פוסע לעברה. גלי בדיוק החלה
סוגרת את סיפרה, הוא הביט בה, את לא בת דודה של חני מלכה, שאל.
לא, ענתה גלי תוך כדי התרוממת מכיסאה. הוא היה המום, הוא לא
ידע איך להמשיך, הוא חשב שיהיה מספיק בכך שיתיז לעברה מספר
מילים. גלי יצאה מן הספרייה והוא בעקבותיה, היא הסתכלה בו
בזווית העין וצעדה במתינות, הוא הלך אחריה, לשונו דבוקה מחמת
יובש לחכו, לחייו סמוקות. גלי החלה עולה במדרגות, הוא נשאר
לעמוד מסתכל בה בזווית עינו. בחופש הוא ראה את גלי בים חבוקה
עם משהו שלא הכיר, מבטה מרוכז ברצפה, פניה קשות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.