ערב שישי טיפוסי בבית-קפה. דייט. אני מבצעת גיחה לשירותים
ונתקלת בפרצוף מוכר: גיא, מחבריו הטובים של רונן, אקס שלי.
תחילה התעדכנו בפרטים הבנאליים, אז חייך חיוך זדוני, כזה
המסתיר אינפורמציה פיקנטית. קשובה המתנתי למוצא פיו. הדייט
נזנח.

גיא: "הם כמעט נפרדו בגללך!"
אני: "מי זה הם?"
גיא: "שלהבת ורונן"
אני: "בגללי? נפרדו? אנחנו אפילו לא מדברים"

פרץ של נוסטלגיה תקף אותי-
כשהגעתי לביתו של רונן לראשונה, נדהמתי לגלות שרב רכושו הסתכם
במאה ומשהו קלטות של סרטים. רונן מאד אהב סרטים. הספרייה הענפה
ברשותו לא הייתה מביישת סניף קטן של הבלוק-בסטר. הוא טיפח
וארגן את האוסף שלו מחדש בכל הזדמנות: היה ממיין לפי האלף-בית,
לפי סדר כרונולוגי, לפי נושאים. רונן אף אהב לצלם ולביים
בעצמו, אם אפשר להגדיר כצילום ובימוי אנשים עומדים ומדברים
בעודו מנציח אותם במצלמה הביתית שלו.

מערכת היחסים שלנו ניתנה להגדרה כנהנתנית. ממש הדולצ'ה ויטה.
עם זאת, אפילו לא התאהבתי בו. נהפוך הוא, לגמרי לא התאהבתי בו!
רונן היה בחור מקסים ואילו הכימיה בינינו דמתה יותר לזו שבין
שתי חברות טובות, מאשר בין זוג אוהבים. מעולם לא הרגשתי פרפרים
בבטן בגללו וזה חסר לי, במיוחד בתור אחת הזקוקה לגירויים
תמידיים. באחד הימים הציע לי: "בואי נצטלם בזמן הסקס". רעיון
שהתקבל בברכה. ברגע המתאים, העמיד את כל הציוד לקראת האירוע,
כלומר שם את המצלמה על הכוננית, לחץ על כפתור ה - record,
והתחלנו בביצוע האקט. המצלמה חוברה לטלוויזיה, כך ניתן היה
לראות הכל בלייב. מהמסך נשקף רונן, בודק איך הוא נראה כשהשיער
כלפי מעלה, כלפי מטה, ומאחורי כתפיו הרחבות הציץ גופי העירום.
בהיתי בפרצופי - שכחתי להתאפר, שלפתי ליפ-גלוס ומרחתי. בהיתי
בגופי - נזכרתי במה שאהובי הראשון אמר לי מזמן: "הגוף שלך הוא
בדיוק כמו זה של השחקניות מהסרטים ב -RTL". הגאווה הציפה אותי.
רונן יצא לדרכו, לא לפני שוידא סופית מהי הפוזה הכי מתאימה,
והתחלנו להצטלם. תוך כמה דקות היה הסדין ספוג כולו זיעה, פתאום
נעצר לרגע, כי חייב היה להסדיר נשימה. ליבי פעם בחוזקה, כמעט
בקצב הכניסה והיציאה של איברו לתוכי. אחרי דקות בהן שרירי
הוגינה שלי עבדו במרץ כמו מלתעות של כריש ידעתי שהגיע זמן
הדוגי-סטייל. בפעולה נמרצת הפך אותי על בטני, במיומנות רבה
החדרתי אצבע לערוותי הרטובה, ובתנועות מעגליות התחלתי לעסות את
שפתי העונג שלי. שילוב מראה אחוריי וחדירה נחושה, כנראה, הביאו
את רונן לפורקן מהיר. צמרמורת עזה אחזה בגופי. שינוי הטון שלי
הבהיר שהפעם הורמתי, תרתי משמע, לגבהים חדשים. כך עבר לו ה
-photo shoot , מוצלח מבחינה צילומית ומינית, והצטרף אחר כבוד
למדפי הספרייה העמוסים של רונן.

החגים היו בפתח. רונן הציע שניסע הוא, גיא, ואנוכי לחופשה
בסיני. שם שיתף אותי בעובדה שהוא מתחיל להתאהב בי. סיפרתי לו
שאני לא. רונן שננטש בסיני התאקלם לא רע בכלל. לקח לו כשבועיים
לעכל את הפרידה. כשחזר לארץ גיליתי כי החלמתו המהירה טמנה
בחובה כמה בחורות. עם אחת מהן, שלהבת שמה, החליט להישאר בקשר.
"לבריאות" איחלתי לו, ווידאתי שהוא עומד להשמיד את הראיה
היחידה לקשר בנינו -  הקלטת!

מידי פעם עוד דיברנו. לבסוף הבנתי כי שלהבת לא ממש נלהבת מכך,
והקשר החל לדעוך. השנה חלפה לה, ורונן הפך מיתולוגי.

"מאי!!!!", קול קרא בשמי, זה היה הדייט, מרחוק סימנתי לו שאבוא
עוד מעט. ואת מבטי השבתי אל גיא.

במשך דקות, גולל את מהלך האירועים בין השניים לביני: מדובר היה
במשגל סוער. רונן פונה אל שלהבת ומציע: "חמודה, רוצה להביא את
הסרט שלנו מהמדף?" חברתו ניגשת אל הספרייה הענפה ושולפת את
הקלטת שלהם, מכניסה אותה למכשיר הוידאו ולוחצת על - play .
בהקרנה הזו חוץ מפופקורן כלום לא חסר. בעוד רונן ממשיך ללטף
בהתלהבות את משולש האהבה שלה, הבחינה, לתדהמתה, כי ישבן אחר,
ולא שלה, מופיע ברב פאר והדר, למולה. לא עוברות עשר שניות והיא
מזהה כי הישבן המלכותי אותו מלטף רונן בהתלהבות שייך למי אם לא
- לי!

שלהבת פרצה בסערה, משאירה אחריה את רונן חסר האונים. הוא יצא
בעקבותיה אך לשווא. היא בישרה לו כי איננה מסוגלת לחזור אליו,
לאחר מה שראתה. רונן ניסה להסביר לה כי אין כל קשר בין מה
שצולם בקלטת, זמן רב קודם לכן, לבין החברות העמוקה ביניהם. כך
החל להתנהל משא ומתן, שהסתיים רק כאשר הואילה בטובה לסלוח לו,
לא לפני שקבעה תאריך לטקס מכובד בו נשרפה הקלטת לקול תשואות
נלהבות מצידה ופחות נלהבות מצידו. לאחריו חזר הזוג לענייניו
היומיומיים. כל זה התרחש ללא ידיעתי, בעודי משמשת ככוכבת
הראשית, תרתי משמע, בדרמה הזאת.

גיא סיים לעדכן אותי בפרטים העסיסיים, ובישר כי למרות תחנוניו,
הרבים, נמנעה צפייתו ביצירת המופת לפני שנמחקה סופית מעל פני
האדמה.

בקושי הצלחתי לכבוש את צחוקי הרועם, כשצעדתי לכיוון הדייט
האבוד, כך שיערתי לעצמי.

הדייט: "מה השעה כבר?"
אני: "רבע לעשר"
הדייט: "תגידי, אולי בא לך ללכת לסרט?"