נכנסתי כרגיל לבית הקפה האהוב עלי...
הזמנתי את המשקה האהוב עלי וכמובן- תוספת קצפת =)
המוכר האהוב עלי בדיוק היה בקופה...

"בעלייייייי!!! מה שלומך???" קראתי לעבר המוכר שהיה עסוק
בחישוב בכנסות הקופה.
"אווווו אישתי מה שלומך?" ענה לי בשמחה.
"אני? ברוך השם! רוצה שוקו וניל עם?...." עניתי בציפייה לראות
אם יזכור המוכר....
"קצפת!!! ומה לחברותייך?" ענה לי בגאווה על כך שזכר.
הזמינו חברותיי והמשכנו בדרכנו בתור.
התיישבנו בפנים הפעם, על הכורסאות =), וצחקנו וכמובן על מי?!?!
על ספיר...
  ובזמן שאני בהתקף צחוק מטורף, אחרי יציאה גאונית של אחת
מחברותיי, אני מבחינה באדם מבוגר עושה לי פרצופים מבעד
לזכוכית.
התקפף הצחוק שלי גדל משניה לשניה... ולאחר שנרגעתי המשכנו
בשיחה.
לאחר כמה שניות נשמע קול מאחורי
"אישתי בואי, בואי שניה"
הסתובבתי לאחור למבטו של בעלי והלכתי לעברו.
"אז אישתי, איך בחופש?" שאל.
"מבלים, אתה יודע... מה עם העבודה שאתה מסדר לי פה?"
שאלתי.
"בטיפול, אל תדאגי!" קרץ לי בעלי, אשר חשוב לציין היה העובד
המצטיין! כבוד גדול....
"ואיך זה להיות בעל ה"סמארט""? שאלתי בנסיון להמשיך בשיחה
להראות אכפתיות...
" הנה, את רואה אותה בחוץ?! חמודה..." חייך כאילו דיבר על
חברתו האהובה.
"איכותית?" שאלתי והעלתי חיוך זהה לחיוכו השובה...
"איכותית זו לא מילה!" ענה בגאווה והסתכל ישר לתוך עייני...
צחקתי... והסתובבתי לחזור למקומי בסיבוב קטן כדי לוודע
שיסתכל...
דקות ספורות לאחר מכן נכנס האיש מבעד לזכוכית ואמר?
" את נערה יפה ועוד תגדלי להיות עלמה מהממת. באתי לראות מקרוב
את החיוך הכי יפה שראיתי בחיי"
"תודה! " אמרתי וחייכיתי כדי לספק את רצונו.
ומשם במשך רבע שעה לא הפסיק האיש לדבר... על צניעות, חטאים,
עונשים והקדוש ברוך הוא. בקשבתי, באמת! התעניינתי גם... אבל
ידעתי שאם אגיב יתחיל ויכוח מיותר... אז שתקתי והסכמתי עם
דבריו. באיש סיים לדבר וחזר החוצה למקומו. אנחנו נשארנו לשבת
עוד כמה דקות ולאחר מכן יצאנו החוצה כדי שספיר תוכל לעשן. לא
עברו 20 דקות והאיש ניגש שוב לעברי, הפעם הציג את עצמו. "שמי
דניאל, אתן בטח יודעות, אני כותב סיפורים על נשים שאני פוגש
בחיי. מלצריות, נשים ברמזור, מוכרות בחנויות או סתם נערות כמוך
שמקסימות את עייני. שבוע הבא אני בא לכאן עם עותקים ומוכר ב20
למרות שחנות הם עולים 45 אם תרצו תקנו, אם לא- לא!" והלך...
"ערב טוב" צעקתי וחשבתי, תיחמן טוב הבחור. יודע להשיג קונים.
ועדין מחשבתי לא נגמרה וכבר טל פתחה את פיה "בוא נקנה!" גיחחתי
לעצמי, ואמרתי "יאללה, מצחיק אם נפתח את הספר ונמצא סיפור
עלי..."
  ועכשיו, אני יכולה לדמיין אותו יושב וכותב סיפור על הבחורה
שפגש אתמול עם החיוך הכי יפה בעולם- מיליון דולר! שבטח יושבת
עכשיו וכותבת על האיש המוזר שפגשה אתמול, האיש שגרם לה לחייך
את החיוך הכי יפה בעולם.