מילותייך הן חץ
הפוצע בתוכי
ודמי הניגר מחמיאך

אני פוסעת על חבל דק
מילים מילים תחתיי
וראשי מונח אי שם
לאן שהובילוני

אני חשה את הקור
אין זה קור רגיל חיצוני
זוהי תחושה פנימית
שאין איך להסבירה
מתכת חלודה נבטה בי
קורעת בתוכי איברים איברים
ובאותו זמן מפצה על חללים
שהיו בי.

לחישותייך הרכות.
בכל משפט נושאת אליי עיניים
תולה בי מבטי ציפייה ושיעמום
לחלופין
איני ראויה להיות כאן
להיות כחבל עליו נתלות עינייך
ציפייתך רבה היא בשבילי
ומעל לכל
חיצייך
הנורים לתוך מתכת
דם ליבי.



   לטלי