פנינה אל / חלולים |
אין בהם דבר
כך אזכור נעל אדומה אחת
בין הררי השאר
ולא אזכור מצבות אבן
ריקות מתוכן
ומאדם
אזעק מילותיי אל מחברת נשחקת
כך אחפה בתוכי על השקט
או שמא זוהי דממה
הרי דם נספג שם בשפע
ארץ יריבה
ואשא עיניי אל ההרים
אדמה לראות צללים כאנשים
וזעקתם לא נשמעת
ולחישתם הינה כאדי הקור
המשאירים אותך מופתע לרגע
ונעלמים מבלי לחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|