חברנו יחדיו להלך בשביל מתפתל
בקצב אחיד רך ומרחף,
אך במרחב ההגיגים צועד כל אחד כבודד
ובמזמורי מחשבותיו - תכלית מקפל.
אם אתרונן כל הדרך באופטימיות גואה
והיא - תתכנס בעצמה מתוך מבוכה או דאגה;
והיה, אם תכלית אל תכלית תחבר -
כבר לא חשוב צביון המילים בכלל!
העיקר שיתקרבו האופקים,
יעלמו הגבולות בין תכלית לתכלית
וללכת - יחדיו נמשיך
ב... קצב אחיד.
06/01/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.