|
הוי עיר מיקלט גידמת שלי
את שדיך כרתו
צחוק העולם הפך לעשן
כן תבכי את כל מחזרייך
על שיותר לא יוכלו לחזות בחמוקייך
אוהבים אלמונים בינות לאודים
יותר מכמה אלפים
אהבתם פזורה על מדרכות בטנך האוהבת תמיד
ואת מביטה ובוכה עשן
מרגישה ויורקת דם
וכל זה קרה שם.
|
|
|
הסבון בכה
מאוד?
בטח בכה. פעם
היה בנאדם
ועכשיו עשו ממנו
הגרמנים סבון.
אתם לא הייתם
בוכים?
תומאס, מבוא
לפילוסופיה
יודו-ארית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.