|
הוי עיר מיקלט גידמת שלי
את שדיך כרתו
צחוק העולם הפך לעשן
כן תבכי את כל מחזרייך
על שיותר לא יוכלו לחזות בחמוקייך
אוהבים אלמונים בינות לאודים
יותר מכמה אלפים
אהבתם פזורה על מדרכות בטנך האוהבת תמיד
ואת מביטה ובוכה עשן
מרגישה ויורקת דם
וכל זה קרה שם.
|
|
|
-כמה זמן אבאש'ך
ערומקו?
-כבר איזה 42
שנה, אני חושב.
-נו, עכשיו
באים?!
ד"ר ז'יוואגו
לאפרוח ורוד, כי
גילוי מוקדם
חשוב לריפוי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.