חלב ניגר על שפתיים חשוקות של ילד תאוותן
ודבש קורא יצרו.
"רוח", הוא אומר, "הביאו את הרוח"-
כך הוא מבקש לנשום.
בפיו
מפיק מרגליות שחורות, נוטפות חומצה
ובעיניו
רושפות שטנה רוחשת
נוסך בי רעל בשנתי ומבקש פורקן, כזבח לעולה, בקול סדוק
"נוח", הוא לועג, "הרף גופך ונוח"-
כך הוא מבקש לנקום.
רק שינעם לו ויחדל!
יתמותו תהיה מנת חלקי בסבל אין קץ,
בינות זבובים מושכי תמותה.
דמו רותח בקרבי
וזועק לדמי חבר שוטפים,
הצחנה הזו גובה את בני מעי כל פעם!
אפשק רגליי ואגיש שדיי
ודי. עוד פעם.
הוא מזדחל
בראש שחוח ובבטן מלאה
ומצטנף
ביד חזקה ובזרוע נטויה
הוא מחבק.
"כוח", הוא לוחש, "יהא זה שמי, בכוח"-
ילד,
כך הוא מבקש לחתום. |
