המקרה שלי איתה
אינו סיפור רומנטי הוא יותר כמו סיפור אגדה,
נפגשנו על הים והיא מיד חייכה עם חיוך
שכובש את העולם.

ומאז בשבילה אני מוכן לצבוע
את שמי הלילה בסגול.
למענה אני מוכן לברוח,
ולהשאיר את העתיד מאחור.

ולאורו החיוור של הירח
אני בהקיץ חולם,
איך היית עליה יוצא להלחם.

אני חושב שאני אוהב
ואני לא יודע למה,
מן הרגשה של כאב שבועטת בי בפנים,
אני חושב שאני אוהב
ואני לא יודע למה,
מן רגש שכזה שצובט אותי בפנים.

יושבים על שפת הים מעל כוכבי שמיים
גם הירח תלוי, מאיר מעל
אני אומר דברים ובפנים בינתיים,
מתמלא לו עוד חלל.

מה אני מרגיש מה אני יודע
אני אדם חסר ניסיון
ומה אני אגיד לך
שתביני זהו הוידוי האחרון.

ואני מתקרב עם קצת היסוסים
את יודעת גברים מרגישים,
פגיעים,
מנסים לדעת,
מנסים לגעת, ותמיד פוחדים להרגיש בודדים,
מפוחדים,
רוצים לברוח, מנסים לשכוח,
ואף פעם לא רוצים להרגיש דחויים.

אני חושב שאני אוהב,
ואני לא יודע למה מן הרגשה של כאב,
שפורצת מבפנים.
אני חושב שאני אוהב ואני לא יודע למה,
זה צובט בתוך הלב,
וגורם לי לחשוב שהכול יכול להיות יותר טוב,
אם רק תאמרי שגם את מרגישה,
שגם את מוכנה אותי לאהוב...