אמא, שלחת ידך הלבנה
ממעמקי מרתף
וירדתי להיות איתך בצום ובסבל
וברזון, מתנו
את החיים הרגילים
היו קירות נבובים לחים
היינו יחפות
היו קולות הנשמעים
ולנו- לא מילים ולא דברים
היו ימים חולפים וחולפים
ובלתי נגמרים- בלתי שבירים
ולא תהינו את עצמינו לחופש
האחת מן השניה
שתיקה
את חובי המשולם בדם,
הסכמת אז
את חובי המשולם בדם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.