שירי אל / והייתי |
מציאות מקומטת כמו שיר,
נזרקת בקלות ממני הלאה
שפתיים חרוכות ולב נוזל.
נוסטלגיה ממהרת להתיישב על קצה האוזן,
אלוהים מתערבב עם ריח של גשם
ואפילו מרחתי עצמי אל חלון-הראווה
מסביב עוד קצת סופר-פארם וטיפוח אישי
גוף שלם מרוח בקרם ידיים כשהידיים עצמן מלאות כוויות של עונש.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|