מלא הירח הלילה וכה אדיר אורו, הכל חשוף
והכל גלוי, הלילה לא טומן בתוכו כלום.
רק דבר אחד רציתי כשראיתי את אורו, רק משאלה
אחת עלתה בליבי
שתהיי איתי כאן לידי ונברח למקום הכי נסתר מכל
עין של אדם ורק פרצופו של הירח יבחין בנו, רק
עיניו הגדולות והעצובות.
ואסתכל על פנייך ואראה כל תנועה כי מוארת את,
כל הילת הירח סביבך ואת כל כך יפה וכה זוהרת.
נישב אחד מול השניה ואביט בעינייך ואגע בידייך
ואראה את חיוכך.
וידי תימשך לה אל איבריך הנסתרים כי בגדייך מכסים...
וארים את חולצתך ואתמקד בבטנך ואלטף אותה,
כה נעימה.
ואחשוף את שדייך שגם הם נסתרים, כה צעירים כה מלאים
בחיים.
ואלטף את כתפייך וכולך תצטמררי, רוח קרה כעת נוגעת
בגופך וידי מלטפת ועורך יהפך מחוספס-עור ברווז, אני
אסתכל על פנייך ואראה את עינייך ואז תצחקי ותאמרי
"זה רק גופי, אל תפחד" ואני לא מפחד כי אם רק מתרגש
מיופיו של גופך.
ואשכיב את גופך ואשכב לידך, קרוב קרוב שתרגישי את
חומי שתחושי את ליבי פועם, אלטף את שיערך הארוך
והרך ואעצום את עייני ואתן רק לירח להתבונן בגופך, לו
ורק לו כי גופך הוא סודי וסודו.
ונירדם שנינו יחדיו, אחד מכורבל בתוך השניה-שנינו אחד.
ואניח לאור הגדול, הירח, לשמור על שנינו בשנתינו.

ואז נקום בבוקר או שאולי רק אני, כי חלמתי ואגלה כי
משאלתי לא התגשמה, כי אם רק באגדות היפות והקסומות.