אבן בוחן / על המדף |
פעם הם היו
אנשים.
אני מרים אותם
מפשיט
מקלף
דוקר קלות סיכה
עסיס כאבם ניגר מהם
אל תוך כוסי.
את העסיס אני גומע לאט
לגימה
לגימה
ובכל לגימה
נזכר
שאני
והם לא
אנשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|