|
אח לוחשת לקירות זכוכית
מביטה בטיפות ועלים נידפים
נעטפת בחופן ידייך
מחוברת לגופך
מגע אצבעותיך על גופי מעביר בי רעד
כאילו הייתה זו טיפת גשם קרה שנגעה
מגע שפתייך ממיס
כאילו הייתה זו שמש חורפית שליטפה
בתוך ביקתה בלב קרחת יער מרוחקת
בחברת קולו המעצים של הרעם
וצילומו החושף של הברק
אתה ואני |
|
|
אין מספיק מקום
בבמה החדשה הזו
לשנינו, תפגוש
אותי בנחיר
הימני של האיש
האדום בפריים
טיים של יום
שישי.
צרצר, שולף
מחושים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.