הוא נוגע בי,
מגעו הקר מלטף את עורי החלק מתמימות, אותה תמימות אשר הוא לוקח
ממני.
הוא מעביר את ידו על על שדיי הזקופים, אני מרגישה מלוכלכת
ומסופקת בו זמנית.
תשוקתי העזה משתלטת עליי ועכשיו אני נתונה לרצונותיה בלבד,
מוחי כבר לא פועל וגם לבי עצר.
עכשיו זה הוא ששולט בי, רשאי לעשות בי כרצונו.
זהו הרגע למשש את כל תשוקתו כלפיי.
אני מעבירה את ידי בו, במקום שלו, הוא זקוף ועומד כמו שלא היה
עד עכשיו. הוא מוציא מכיסו דבר קטן אך חיוני, מסתובב ולאחר מכן
מפנה את ראשו אליי ואומר לי בקול חלש שאותי הוא אוהב, תמיד אהב
ותמיד יאהב ושאינני צריכה לפחד.
אני, מפוחדת אך כנועה לתשוקותיי, מפשילה את מכנסיי ונותנת לו
לעשות בי כרצונו.
הבטחתי לעצמי שאחכה, אך זה כבר היה מאוחר מדי, הוא כבר נמצא
בי, מענג את עצמו ואותי.
מתהפכים ומתהפכים עד שמוצאים את התנוחה הכי נוחה, הוא מתנוענע
וזז עד שפתאום נשמע קול דק של אנחה ועכשיו, זהו.
זה נגמר.
סיגריה של אחרי מודלקת במהירות, שאיפות ארוכות ונשיפות ארוכות
עוד יותר ואז מילות צצות מבין העשן,"היית נהדרת".
מסיים את הסיגריה ומתלבש במהירות, את שאר הלילה הוא לא רוצה
לבלות כאן, זה יהיה מחייב.
שוכבת במיטה, פגומה, מדליקה סיגריה של עצב ובוכה. |