היא עומדה בגן .
נשענת בגבה על גזע עץ
ידיה משולבות מאחריה
נועצת את עיניה באדמה הקשה.
לפתע יד מושטת לגעת בכתפה
היא נרתעת בבהלה,
זזה מעט,
מרימה מבטה לעבר הדמות
עיניה מביעות פחד ואימה.
היא מתחילה לרוץ ולרוץ
לא יודעת לאן מועדות פניה
רצה בעיוורון
על לחיה זולגות הדמעות
שהתערבלו להם
באלו של הגשם.
מלוכלכת, רטובה
וחסרת-כל מגיעה לבית מחסה.
שם מטפלים
וחובשים פצעיה.
נער בוגר יותר מנסה לגעת בה...
היא נרתעת.
מסרבת למגע.
שנים עוברות.
הנערה הפכה
לאישה צעירה
שער מתולתל ארוך,
כאש להבה,
שרשראות זהב
ענודות לה על צווארה,
צמידים מצלצלים על ידיה
עם כל תנועה,
חולצת-גופיה קצרה
וחצאית חושפת במקום מכסה,
עומדת בפינת רחובות חשוכה.
4.1.05 |
