|
כותבת את מותי בטרם עת
כותבת את הבכי והעצב השקט
את אמא שלי שלא מבינה במה טעתה
ואת החבר שלא יכול בלעדיי
כותבת את המזג הסוער של שמי רקיע
ואת הריק של האדמה שמתחתי
כותבת את השנים ואת הזמן שחולף
כותבת את האנשים ואת הזיכרון הרופף
את כל מה שמתגעגעת לו
ואת כל מה שברוך שפטרנו כבר
כותבת חילופי עונות
ועוד אביב ששוב עבר
המילים הן זיכרון רחוק-קרוב
הרי כשאתה מת, אתה לא יכול לכתוב.
כותבת את חיי...
E
Christian |
|
|
יש אנשים, לא
מבינים מה
אומרים להם
אין.
אין. נגמר. היה
אך עכשיו אין.
אם היית בא יום
שני היה אבל אז
לקחו ועכשיו
אין.
אתה יכול לקחת
משהו אחר אם אתה
רוצה אבל זה
מסויים אין.
מה רוצים שאני
אעשה?
תשאלו את רותי
מהום סנטר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.