נוי אלון / גפרורים |
הייתי מכניסה את שנינו לתוך
קופסת גפרורים
קטנטנה
ומחכה לרגע בו תנסה לברוח.
אחר כך, הייתי מציתה את הקופסא באש
ומנסה לגלות תוך כמה זמן היינו נשרפים
ביחד
בתוך כל האדום הזה.
ואם, אחרי שהיית מציל אותי, הייתי
מרגישה שחום גופך יותר חם מלהבת האש
אז כנראה שסופסוף גיליתי מהו -
הנצח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|