רן קדר / ביקשתי |
הבדידות, כמו העצב
את הלב היא אוכלת
והסוף הוא ברור
לא תשאיר אף פירור
הבדידות, כמו העצב
את האושר הורסת
עד תום, עד חורבן
זכר אין לו כאן
הבדידות, כמו העצב
להכל היא מסוגלת
פוגעת, חושפת הכל,
מרוקנת אותי מכל וכל...
אך הבדידות, שלא כמו העצב
אינה מעצמה חולפת
לא אוכל לבדי אותה לגרש
גם אם נורא אבקש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|