שלך אני ושלך אשאר
ואתה, ידים רבות מלטפת אותך
וכל אחת צורבת לי את העור
אני היא הילדה שצפתה בך הולך
וניחשה שלא תחזור.
אתה לא תיכנע לי
אתה לא תיכנע לעצמך
ידי המושטות לך נותרו מיותמות באוויר
נקפצות,
שורטות,
מיואשות,
אני, רק שינוי קל בסיפור ביקשתי
אולי הפעם סוף טוב
ואתה, שכותב, שאוהב, שעוזב.
שוב אליי.
עוד מעט ואני נגמרת
ולא תשוב להסתתר
נשותיך הרבות רוצחות אותי לאט
הן מנשקות אותי כשהן נושקות לך.
האם שמעת, בלילות ההם הלבנים,
האם שמעת את שמך נישא בקול שבור מגרוני?
האם הדמעות שהציפו את פני שטפו בך דבר מה?
האם הרגשת ביגוני?
גופך שהיה רק שלי היום הוא הפקר
וליבך ינדוד בין נשים גדולות קטנות
ולחישות אהבה ינעמו לאוזניים
לא שלי.
והכל עובר בסדר חוץ ממך שלא עובר
וחלומות חלומות שמזכירים לי את שנלחמתי לשכוח
כתבתי לך מבעד לייסורים
והשתיקה שלך צורחת
אין דבר יותר עצוב
מילדה שלא שוכחת. |
