אני רודפת אותו
את הדיבור
אני צריכה אותו כל כך
מחפשת שאריותיו בפינות חשוכות
מרימה פיסות שנשארו מהמוזה
הוא גם הורג אותי אבל
הדיבור הזה
את המבט הרך בעיניים
את המרווח בין הדשא לענן


כל הזמן שואלת
לאן?
מתעניינת המון
במתי ואיך
במיוחד במה
כל הדיבורים האלה
פעם הם לחם טרי
ופעם כמו מסטיק ישן

בפעמים כאלה ואחרות
הוא קוטל ברכות עוקצנית
את מתק השפתיים השותקות
את ריח הבוקר במדבר
את החיבוק החם
האמיתי כל כך

כל אותם הדברים היפים
שרק שתיקה יפה להם
נמעכים ודועכים לאט
תחת מילים ומשפטים