שוב אצא אל המסע ולבי מלא רינה
יען כי תבל ומלואה נחה לפני רגליי לחוקרה
עלילת ענק של חי צומח וטבע
מי יכיר לעומק את מלוא נפתוליה
לנגד עיניי היא פרושה האם לא אעיין בתוכה?      

וכך בנדודיי
תפרחות מעניינות עיני תצודנה
ואחר מאביקים חשודים בקדחתנות תבלושנה
יום אחד מעל טלליות באמזונס ארכון
ובמשנהו אלקט חזזיות בערבות הצפון
כבר מייד על פסגות האלפים אעפיל
ושם לניצנים עדינים מבטי אשפיל    
ליאות לא ארגיש ותשישות לא אדע בחפשי אחר ילוד הנבט הבא
עלי גביע בחלומותיי יבליחו ומחשבותיי שורשים לרוב יכילו  
תמיד אצפה למצוא את שתול העפר הבא שלמראהו אתמלא פליאה

ולא בכדי כה אתמוגג
כי מקור כל שפע החיים בנימיהם זולג
הן עלוותן תאצור את מי המתק ופרחיהם יגירו מצוף הלקק
ובזו תשורת הדבש יפתו לשירותם מיני חיידקים פטריות וחי
בעל כנף ציפור או חרק
שוכן אדמה חולד או מקק
וגם ההולך על שניים אל חשש לא קופח
בין השניים ברית קדומה תשרור עוד מעידן שזה מכבר נשכח

לנגד מבטי המשתאה חיזיון רוח אומר הוד תמיד יעלה:
אל אור השמש הנצחי ישאפו ומתחת לקרקע את הרגבים בלפיתה איתנה
יחבקו
חופות עלים קהילות ענק של חרקים תכלכלנה
ובצלן ממלכות חי שלמות תחסנה
שדרות גזעים תמירים כברת ארץ עד סף האופק תעטרנה
נוף צמרות יפרש ככסות על עין האדמה
ירוק את החום ירכך אף יניס את חדגוניות השממה בהתמדה יביס
לבוש האדמה ירוק יהיה וכך רקמת החיים את הארץ תעטה!


ותודה לאחי שי שבזכותו קיבלתי את הרעיון לשיר