ענני שלהבת יצוקה ממאור כוכבים
שמי אדמה מנותזים,
נוטפים מעומקו של ים מרחקים
נפלאות השמש הגשם ועלים ירוקים
ואפור כהה יכסה עליהם מעדנות
וחצי שלכת ישליך מקשתות רבות
רק צלילות הרוח תנחת על אגדות
ומעגל הטבע אשר אינו מראה
את שמאחורי המכונה.

ודאויות רבות נעלה בשקיקה
ורצון של כמה להיות במקום של אגדה
ושאגות נוראיות של יופי משמים
יגלו את אורם של הרים חיים.
צילם של אלפי עצים
יאיר את דרכם של עננים נוספים
קרני מלכות תגענה בראשי הבאים
וטבע יפנה מקום לשירת הגיאות
וצלילים של פעם אז ינחיתו דמעה
מראש עיניהם של דורשי אגדה.

ענני שלהבת ממשיכים בדרכם הצנועה
ומאור כוכביהם מאיר את דרכם האחרונה.
נפלאות - בלא שנרגיש,
ייהפכו לדעות נוקבות על עסק מביש
על אדמה שמימית מנותצת
וצלילות הרוח הנוחתת
מעגל של כל חי -
כל הר וגיא
כל שאגה נוראית משום מקור
ושירת הגיאות - היא שפל המזמור,
וצלילים של פעם מנוסרים לאיטם
עלים מתים מחצי להבה
ואפור שנותר, תלוי אי שם - בדממה.

אגדות אלו על שמי אדמה וטבע
תתארנה את צדו השני.
וסיפורים, אך לא מימי קדם,
יחקקו בזיכרונכם את הבאים - כך לביתם חוזרים,
צלילי עבר חקוקים בתוכם
דמעות מראשי עיניהם
אובדן עומקו של ים מרחקים
ויגלו כי הנותר להם הוא רק טבעם,
טבע העונה על דרישות המכונה
טבע האדם -
כי טבוע הוא בדורשי אגדה.