אני יושב על הספה בדירה שלנו, מצמיד שקית קרח על הלב.
כל היום את רק מרביצה, את והקריזות שלך. בסדר, אז אני יודע
שבטח קשה לך איתי, ואני מביא לך את הסעיף לפעמים, אבל את אוהבת
אותי, אז למה כל האלימות הזאת?, לא מבין אותך לפעמים!
אני יכול להסתדר עם חברה מכה, אבל לפחות תרביצי במקומות שאחר
כך אני אוכל למרוח מישחה או לקחת כדור ויום למחרת זה יעבור, או
לפחות פחות יכאב. אבל לא, את בוחרת להרביץ במקום הכי כואב בגוף
- הלב!
זה לא נראה כאילו את סתם מוציאה עלי את העצבים שלך, זה נראה
כאילו את מנסה לפגוע בי, לגרום לי לשבר, כך שבכל פעם שאני
אסתכל על צילומי הרנטגן שלי אני אראה שבר גדול שהתאחה, אבל
עדיין רואים שם את השבר.
אני יושב על הספה בדירה שלנו, מצמיד שקית קרח על לב.
אבל שבר זה שבר, ושום שקית קרח לא תעזור ללב שבור...