פייד רוז / עונות |
שאשריש את שורשיי, עד שאנבט.
אוהב אותי -
לא אוהב אותי -
זה לא משנה...
כי כל עוד אתה לידי
אחייך אליך מבין העלים
ואקפל את קוציי,
כדי שתוכל להריח
ולקטוף אותי,
כמו שרק אתה יודע.
בבוא השקיעה, כשאתה בא,
נמסים שלגים
בקרניי האור שלך.
מתקרבים פרפרים,
צרעות ודבורים.
ואם אתה רחוק -
אשאר פה לבד.
אהיה עצובה,
אסבול מהשרב,
אתגעגע לאהבה.
וגם עת הגיע הערב,
ועליי כעת לקמול,
תזכור אותי תמיד -
באביב נעוריי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|