מי יתן ואשחרר נפשי
מקורי האורבניזם שדבקו בה
ואחזור לשורשים
ואפתר מכל רגשות אשמה

בשביל אזניים רגילות לרעש
ריאות שהסתגלו לגזים נפלטים
החזרה לטבע היא פריצה לבית מקדש
של דת זרה ואלוהים שונים לחלוטין

מכל פינה מתחת לשמים
קולות מצפון צורחים,
ומביטות עיניים...
ושוב בורחת חזרה לצל הבניינים

וחזקה מדי המשיכה לעיר
ביחסים של אהבה-שנאה
גינוי, הערצה, מעורבבים בסיר -
או בכדרה של מכשפה

כישוף חזק עד כדי כך
שמעטים רק מצליחים להמלט
אינני ביניהם, מוחי שייך
למפלצות בטון שלא נותנות להתלבט

נשאר לי רק להתקיים עד קץ ימים
בין חומותיה של העיר המתועבת
באור פנסי רחוב במקום הכוכבים
לספור את הפגרים על פני פסי רכבת.