הדר יוד / האהבה הנכזבת |
איך כך נהפכתי לעיוורת,
האמנתי בו בעיניים עצומות,
שעכשיו נהיו עצובות ואדומות.
בכל הזכרונות שוב נזכרת,
כשרואה אותו, מחדש מתאכזבת,
נתתי לו את כל אהבתי,
וגם כן את כל נשמתי ותשומת ליבי.
אליו יותר לא נמשכת,
ממנו אני כבר נגעלת,
עכשיו אני זו שבו משחקת,
ועליו מהצד אני זו שצוחקת.
עייני עכשיו רק מחייכות,
בגלל אכזריותך כבר לא בוכות,
מעכשיו בשבילך רק אויבת,
לזרועותיך שוב לעולם לא נופלת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|