אמת שאני לבדי בעולם
ואמת שזה מבחירה,
אמת שלפני ה"בחירה הגדולה"
לא היה לצידי אף אחד.

אמת שעשיתי טעות נוראה,
ולמרות הדעה הרווחת
הטעות לא הייתה בבחור שהיה
הטעות הייתה השתיקה שבורחת.

שתקתי על כל הטעויות שעשה,
שתקתי על כל הפגיעות,
הקשבתי למילים שהכאיבו כל כך
וניסיתי לעזור לו.

אמת שבגד באמון שנתתי,
אמת שלא התקשר,
שתקתי על כל זה
ואפילו שתקתי, כשאמר שהוא עוזב.

ניסיתי להיות הכל,
חברה, ידידה, מאהבת,
אך בסוף הייתי רק פגועה,
הייתי מאוכזבת.

אמת שאני לבדי בעולם
ואמת שזה מבחירה,
מנסה להיות אמיתית ככל האפשר,
אבל מהי האמת המוחלטת?