דרלה קיין / לברוח |
כדי שלא אשמע את עצמי.
רצה ממקום למקום,
כדי שלא אתפוס את עצמי.
צוחקת חזק והכי הרבה שאפשר,
כדי שהדמעות לא יצאו החוצה.
ובסוף היום אני כבר מותשת
ואז נחה, ישנה וחולמת.
ומתי אפול מרגליי?
ומתי לא אוכל לחייך עוד?
ומתי אשן ואחלום, ולא יגמר החלום?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|