לידה מתוקה, ואז החיוך
הדרך החלה - עולה בי גיחוך.
ילדה קטנה, עוד לא מבינה.
עוד לא יודעת את דרכה המשונה.
מתחילה למידה, מתחילה החוכמה
אט עולה יופי ומתעוררת קנאה.
גדלה על ריבים, שנאה ובגידות.
נאהבת אך ורק בחלומות.
איך לא שמעת כשבכיתי?
את גמולי מעולם לא קיבלתי
רק לחישות מלחמה ואהבה נשכחת,
הגיבור הלך והילדה צורחת.
מגיעה לשלב של נערה בגדילה,
מראה אהבה אך מקבלת קטילה
מבעיות אכילה כמו כולן סובלת,
לא מוציאה מילה, אבל תמיד מדברת.
כל כך בוגרת, כל כך אישה
עתה נאהבת, עתה כבושה.
יותר אני כבר לא בוכה,
לכן אני אוהבת אותך
כנראה שמעת כשבכיתי,
כי את גמולי הכן קיבלתי.
חלון מלא לכלוך ואבק נסגר,
ונפתחת בפני הזריחה של מחר. |