New Stage - Go To Main Page

עצב
שנאה
אכזבה
ייאוש

ואז בכתה...

(ככה התחילו חייה.
כך גם ייסתימו.)

היא הייתה ילדה יפה.
עיינים ירוקות, ולב עם נשמה.
נשמה ריקה.
הוא לקח לה הכל...
את העיניים היפות, השפתיים העבות. את האושר שהיה...
השמחה נמחקה.
נקטעה.

את חייה היא מעבירה בכתיבה...
היא כותבת כדי לנסות להפוך את העצב לכמיהה
ואת הבדידות לזיכרון...

היא הייתה בטוחה שעם המוות הכל ייגמר.
לכן בחרה בהתאבדות.
נפרדת -
בלי שום סנטימנטליות ממה שקרוי
- החיים -

עם 17 כדורים מזדיינים ... ויד קרועת ורידים.


      מוקדש לפארנויה זמנית. חברה אמיתית.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/1/05 10:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פינוקי על שמו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה