אני שונאת אתכם!
אני פשוט שונאת אתכם,
אתם לא מבינים אותי אף פעם.
אתם תמיד תראו דברים אחרים ולא את הצד שלי.
תמיד תחשבו שמה שאתם עושים זה הכי נכון.
אתם טועים,
ואני משלמת על זה.
זה לא פייר! למה זה צריך להיות ככה.
ולהגיע לרמות ענקיות ולהתפוצץ?
אפשר לקצר את הדרך אבל אתם מקשים אותה.
למה לעשות חיים קשים אה?
ומה שהכי מוזר שאני חוזרת על הטעויות שלי,
אבל אתם לא מתנסים בטעויות שלכם.
קיוותי שהדברים ייראו אחרת.
שיקרתי כי לא רציתי להכנס לסרט.

והיא,
למה היא מתקשרת הדפוקה?
מי נתן לה את הזכות לפלוש לי לחיים ולקבוע לאן אני אלך ולאן
לא.
אתם חושבים שאתם כל הזמן צודקים,
אבל ככל שעובר הזמן...
אתם תבינו שיש הצדק.
תצטערו,ורק אחרי כל הסבל והטראומות תגידו:
"טעינו, הכל היה לשווא".
לא חבל?!