מעל הרי ירושלים
שם האורנים מתנוססים
ובמדבר חסר המים
מייללים שם התנים
מעל פסגות ובין שבילים
בין טרסה לבאר
שם אכן רואים
שיש במה להתפאר

בין ההרים לשמיים
קו האופק דוהה
מול הריסות של ימיי הביניים
אני יושב ובוהה
אצטרובלים מפוזרים
על רקע השקיעה
וקומץ של בתים ספורים
ארץ שאין היא אגדה

מעל חומות העיר
הנושקות לחמה
כשמריחים באוויר
ביום שישי חלה טרייה
והדקלים שמסמלים את המדבר
והגמל שמעליו חג עיט
כשאני רואה זאת אני שר
על כמה טוב להיות בבית