שחר וינשטיין / ערב חמים |
לחוסר יכולתי לשאוג.
או אולי לחוסר רצוני,
כי אני הזויה בעולם הזה
כמו אחרית השחר השאול.
בעולם הנדוש שלי,
משאלות רצויות
או לא רצויות.
ואני,
דמות מרוחה באפור
ושחור
של אמהות אבלות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|