|
ביום שבו נפסיק לנשום
בו לא נרצה עוד
לדרוך אפילו במקום
כשנחפש רק מרצפות
לבנות ומבריקות
כשנחפש רק את המדרגות הכי גבוהות
ולא את הלולייניות שמובילות לשום מקום
ביום שנפסיק לנשום
ולא נעלה להר
שם האויר דליל
ביום שנקום רק לשעון מעורר
ביום אליו הגענו
יהיה לי עצוב. |
|
|
"...אז יש לו
יקום משלו, עם
חוקים משלו,
והוא חיי בו
לבד, עם הנוכחית
שלו.
עד שהוא יאמלל
אותה והיא תעזוב
אותו, או שהוא
ימאס בה ויזרוק
אותה (אגב,
שנראה לי שהוא
מאס בי) או
ש..."
גררר... סטופ!
(לעצמי, עם
סטירה
וירטואלית-היפוטתית).
מונולוג שמישהי
מנהלת עם
עצמה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.