מיכל ודובי חצו את השיא של מערכת היחסים שלהם.
ואז, רגע לפני מותה של התשוקה,
הגיעה השכנה החדשה.
מיכל ודובי הם זוג בני 28 שגרים יחד.
ערב, פנים. מיכל על הספה בסלון, לבושה בחלוק ומשקפיים מול
הטלוויזיה, משייפת ציפורניים. קולות רקע מהטלוויזיה של שעשועון
מוסיקלי. דובי נכנס הביתה לבוש בחליפה.

דובי:
[ מניח את התיק על השולחן בכניסה ]
בקול עדין:  " היי מאמי, מה קורה? "
[ מוריד את הז'קט ותולה אותו על אחד מכיסאות השולחן ]

מיכל:
[ ממשיכה להסתכל על הטלוויזיה ] " הכל בסדר. "

דובי:
[ נכנס למטבח, פותח ארון, מציץ פנימה ועובר לארון הבא, פותח את
דלת המקרר ונשען עליה כ-10 שניות. מכין לעצמו קערית עם
קורנפלקס ומתיישב מול מיכל על השולחן במטבח - מיכל ממשיכה
לצפות ]
" כהן הזה מקומה ראשונה חונה כמו עיוור, חוזר מ'עבודה צריך
לעשות שפגט כדי לחנות ת'אוטו.
[ מכניס כף גדושה לפה ]  בפה מלא: תגידי דיברת עם אימא שלי?

מיכל:
" שבת בצהריים, אבא שלך עושה על האש "

דובי:
[ בפה מלא: ] " התגעגעתי אלייך "
[ שתיקה של כ-5 שניות ]
[ מניח את הכף ]
" מאמי?, שמעת אותי? "

מיכל:
[ מסובבת את הראש לאט ונשארת עם העיניים על המסך ]
" אהה? "

דובי:
" אמרתי שהתגעגעתי אלייך "

מיכל:
" גם אני אלייך, אני פשוט מתה על התוכנית הזאת, טוב? "

דובי:
[ מפסיק ללעוס ומסתכל על מיכל במבט קפוא ובפה מלא ]
בקול חלש ונעלב: " טוב "
[ מסיים לאכול ומפנה את הצלחת לכיור. מדליק סיגריה ולוקח
שאיפות גדולות ואיטיות, מתהלך הלוך ושוב בין המטבח לסלון ללא
תגובה מצד מיכל, מתיישב לידה ומכבה את הסיגריה במאפרה על
השולחן בסלון ]
בהפגנתיות: " הנה כיביתי "
[ מרים ידיים לאוויר כחף מפשע ]

מיכל:
[ ממשיכה להסתכל על הטלוויזיה ]

דובי:
[ מניח יד על כתפה של מיכל, דוחק את ראשו אל צווארה ]

מיכל:
" נו, אתה מסתיר "

מנחה השעשועון בטלוויזיה:
" תודה רבה לכם ונתראה בשבוע הבא ב - " סי פה לוקס " "

דובי:
" נו הנה, נגמר ",
[ מרים את המשקפיים של מיכל מהעיניים אל הראש ]
בטון רך:  מה את לא אוהבת אותי יותר? "
[ יושב מולה, מניח ידיו על כתפיה ומוריד אותן אל החזה. ]

 מיכל:
" מאמי, לא בא לי "
[ מחזירה את המשקפיים לעיניים ]

דובי:
" אבל למה? "

צלצול בדלת

דובי:
[ מרכין ראש קם וניגש אל הדלת ]
במבטא של סבתא פולניה:  " רגע, קצת קשה לי ללכת עם הטחורים
האלה " [ פותח את הדלת ]
בקול מתלהב: " היי לילך, מה נשמע?, בואי בואי, תיכנסי "

נכנסת לילך, כבת 20, בלונדינית חטובה בלבוש ספורטיבי מינמלי עם
מחשוף נדיב. דיבור צפונבוני מהיר ושוטף.

דובי:
" מיכלי תכירי את לילך, השכנה החדשה ממול, לילך תכירי את החברה
שלי, מיכל "

לילך:
[ מחייכת במבוכה ]
" נעים מאוד "

מיכל:
" גם לי, אתם מכירים? "

לילך ודובי ביחד:
" כן הוא עזר לי עם הגל... / החלפתי לה גל... "
[ מפסיקים ביחד, דובי מסמן לה עם היד להמשיך ]

לילך:
" היה לי פנצ'ר אתמול והייתי בדרך לצילומים והייתי מה זה לחוצה
ודובי בדיוק הגיע והחליף את הגלגל בשתי דקות, הציל אותי חבל על
הזמן, אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הוא לא היה מגיע "

דובי:
[ מסמיק ]
" סתם, שטויות "

מיכל:
[ מחייכת חיוך מאולץ ]

לילך: " האמת שאני מקווה שלא הפרעתי פשוט אני תקועה בלי חלב
ואמרת שאם אני צריכה משהו ואימא שלי עושה לי מחר קניות אז אני
לוקחת עד מחר, מחר אני יחזיר "

דובי:
" מה קרה לך?, השתגעת? "
[ נכנס למטבח, רעשים של ארונות נסגרים ונפתחים ]
מהמטבח חצי צועק: " תמיד רציתי להגיד את המשפט הזה אבל בדיוק
בשביל זה יש שכנים "

לילך:
[ צוחקת, ממשיכה לעמוד ליד הכניסה, מסתכלת סביב על הדירה ]
" הדירה 'שלכם מהממת, מתה על הצבע הזה "

מיכל:
" תודה, אני בחרתי "

דובי:
[ חוזר עם קרטון חלב ביד ] " ואני צבעתי "
[מגיש לה את הקרטון ] " בבקשה "

לילך:
" נורא יפה, אני ממש מקווה שלא הפרעתי לכם בשום דבר "

דובי:
" לא " [ מסתכל על לילך ] " ממש לא הפרעת לכלום "

לילך:
" טוב אז שוב תודה, לילה טוב "

מיכל:
" ביי "

דובי:
" לילה טוב "
[ סוגר אחריה את הדלת, רואה את העיתון על השולחן בכניסה ומדפדף
בעמידה ]

מיכל:
[ קמה מהספה ומרימה את המשקפיים מהעיניים אל הראש ]
" תגיד דובון? "

דובי:
[ ממשיך להיות שקוע בעיתון ]
" אהה? "

מיכל:
" אם היינו שוקלים את החרמנות שלך עכשיו, כמה אתה חושב שהיא
היתה שוקלת? "

דובי:
" לא יודע"
[ מרים את הראש ומסתכל על מיכל ]
" למה? "

מיכל:
[ מורידה את החלוק ונשארת עירומה ]
" כי אני רוצה לשקול מחדש "