ארבל הכרמלי / מבטייך לעד |
ברחובות של תחילת אביב
וגזרתך במוחי מיד נחרטה,
הלב קיבל מן המוח פקודה:
"צא והסתחרר מיופיה
שאוכל להשתגע במנוחה!"
והלך הלב בלי דעת דרך
לחפש לך פרחים למזכרת;
שתוכלי להרגישו בלבך
ולהעניק לו מבטך
שבגללו יסמיק באביב,
יקדח בלילות הקיץ החמים
ולא יקפא בימות חורף קרים -
מבטייך יהיו עמו תמיד!
15/12/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|