דרור דוידי / נדמתי |
לא קול יראה דרכו
אף צליל יבוא יומו
כבוי, נופל, עמום
מדבריי פחד לבי
מרוחי - נרמסו חיי
נפלו דומם
נעלמו ונתמלאו
האזינו
ולא חיזקו לבבם
אך לא נעו השפתיים
לא אחת, אף לא שתיים
ומילותיי
לא נשלחו
לא לארץ רחוקה ומובטחת
אף לא אל
כפור המדבר
ויוותרו שלי
בתוכי לעד
י"ד בסיוון תשס"א, 2001
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|