סוף העולם הגיע,
ולי זה נראה די קשה.
מולי עומד גבר מזיע,
להחזיק מעמד מקווה.
אם לא ישטפו אותנו גלים,
ודאי ניפגש בפיגוע.
כל יום מתקרבת מלחמת אחים,
והעולם באופוריה שקוע.
מחבלים כבר נהיו בשיגרה,
רחובות נהיו מאיימים.
גשם חודר מחורים בתקרה,
והבית זועק לרחמים.
ילדים הופכים יתומים, אחים הופכים לאויבים.
מסתתרים בבית, שגם אותו כבר לוקחים.
ואני מול כל זה יושבת כאן, ולא מבינה דבר,
אם יש כל כך הרבה אטימות,
למה מפליא שסוף העולם כבר כאן?! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.