בתוך ראשי מתנודדים הבזקים של פרצי מחשבות
חלקם עוברים ושבים כלעומת שבאו
מעטים נשארים וחותמם בנפשי יטבעו
יש כאילו המעוררים בבטני קבס עד בחילה
וכאילו שפשרם נראה כי לעולם לא אדע
לעיתים אחד מגיע נבחן נחתך עובר עיבוד
הופך לפעולה או מתמסמס לו לאיבוד
הנה עובר לו רעיון כאן מעבר לחלון
מדליק נורה לבנה מסתכל אחורה ונכנס לחנייה
יוצא בודק את מיקומו ושוב חוזר ומתקן
ככה זה - להיות משב של רוח בעולם מסכן
של המון הרץ בתוך שוחות עם דם
כי זה למעלה לא רצה להיות ירקן
אז החליט לשבת עם בורים כמוהו ולהתעטף לו בסמלים
חושב על הרעיון הבא איך לכבוש לו עוד גבעה
ואני... ובכן... שוב איבדתי את חוט המחשבה...