חידוש+המשך לשיר המקורי-אתה.

אתה תמיד תשאר מן חידה שכזו,
פצע בלב שלא מגליד.
לא זוכרת כבר למה נפרדנו,
מה חשבתי שאמצא במקום אחר.

כל שיחה איתך מעלה בי זכרונות,
הדמעות ישר נופלות ויורדות.
ואתה כבר עם מישהי אחרת,
וזה לא שלי חסר, אך תמיד פשוט חשבתי
שבסוף אלי אתה חוזר.

עכשיו אתה כאן,קורא את השיר
הסוף השתנה לעולם לא נפרד.
רק עוד הזדמנות לומר
אותך אוהבת יותר
והשיר לעולם לא יגמר.

אבל כנראה זה באמת היה הסוף,
הגיע הזמן, המשכת והלכת הלאה.
ואני תמיד אהבתי להשתחרר
והנה הרגע בו אני משלמת.

ואם הטרחתי אותך,
אז אני מצטערת.
מקווה כשכאתה שומע את שמי,
לבך נצבט כמו שלי.

לפעמים אני חושבת,
שכדאי שלא נדבר,
שאולי ככה אני באמת אתגבר.
אך אתה שב וחוזר לחיי,
כל פעם ממקום אחר צורב עוד יותר.

עכשיו אתה כאן, קורא את שירי,
הסוף השתנה,לעולם לא נפרד.
רק עוד הזדמנות לומר
אותך אוהבת יותר
והשיר לעולם לא ייגמר.

   -אישו-