היא חצתה את הרחוב,
היה גשום, היה רטוב,
לבשה מעיל על חולצתה,
ומהצד השני הוא ראה אותה.

לשלום היא נופפה,
נראתה קצת עייפה,
כאילו רק הקיצה משנתה,
ומהצד השני הוא ראה אותה.

הוא- מלא תקווה,
היא- סימן לאהבה,
הוא- מחייך, מאושר,
היא- סיבה לדבר.

הוא צעד לעברה,
התשוקה בו בערה,
ניתן היה לשמוע את נשימתו,
ומהצד השני היא ראתה אותו.

הוא תפס לה את ידה,
מהתרגשות היא רעדה,
הוא שמע את דעתה,
ראתה אותו, ראה אותה.

היא- מלאה ציפיות,
הוא- אין לו טענות,
היא- מיופיו המומה,
הוא- פשוט נשמה.

הוא והיא- סימן לתקווה,
היא והוא- תקווה לאהבה.