את המחלה הזאת אי אפשר לרפא.
וכולם יודעים זאת, אבל בכל זאת מנסים.
וממשיכים, ומנסים.
כולם רוצים למצוא את התרופה,
לבלום את המכה,
לזכות את עצמם בתהילה, ולשמח אותנו, בקושי לדקה...
ויש עצובים, שבכל יום מבינים כמה מר גורלם, שהוא גם גורלנו.
ויש שמחים, אבל הם נמצאים בשלב זמני.
ועוד מעט, נקישה קטנה-גדולה תעירם בבת אחת. ואז גם הם יהיו
עצובים.
זאת מחלה קטלנית,
זאת מחלה שהורגת,
ובכל אחד מאיתנו,
מתישהו, פתאום משהו,
היא מחלחלת.
זה מצמרר, אבל אנחנו חסרי ישע,
כי אף אחד- עוד לא נמלט מן הרשע!