ילדה אחת לא חזרה עדיין הביתה. הילדה שאני הכי אוהבת בעולם
עדיין לא חזרה הביתה. הילדה שלי עוד לא חזרה הביתה. היא בטח
תגיע מייד. ילדה כל כך קטנה וכל דבר ברחוב מפתה אותה להיעצר,
להסתכל. ברור שבגלל זה היא עוד לא חזרה הביתה. ברור שתיכף
תחזור. עוד כמה דקות. עם כתמי שוקולד על הפנים, ושאריות של בוץ
על הרגליים. היא כבר חוזרת הילדה שלי. היא רק משחקת עוד כמה
רגעים בחוץ, היא יודעת שחוזרים הביתה לפני שמחשיך והרי הערב
עוד לא ממש הגיע, עוד לא ממש חושך פה, היא תיכף תחזור. גם
השוטרים אומרים שהיא מייד תהיה פה. רק עוד מעט, יש עוד כל כך
הרבה ילדים בחוץ, היא בטח משחקת עם איזה חבר שפגשה. היא בטח רק
קצת שכחה שצריך לחזור הביתה בזמן. היא עוד קטנה, היא עוד לא
יודעת כמה זה זמן. כמה זמן עבר מאז שיצאה?
הילדה שלי חזרה הביתה. היא שוכבת פה עכשיו. יש לה כתמי שוקולד
ושאריות בוץ אדום על הרגליים. היא התלכלכה כולה באדום. עוד מעט
אני אנקה אותה. עוד מעט היא תתעורר. היה לה יום קשה. היא שיחקה
המון ונפלה לבוץ והתלכלכה נורא במשהו אדום ודביק. עוד מעט היא
תתעורר ותבקש לאכול משהו שהיא אוהבת. היא תרצה להתפנק איתנו
בשמיכה החמה. ומחר יהיה יום חדש, והילדה שלי תלך לגן, לשחק.