כשנתחבק יעלם הכל ונשאר לבד
העולם כולו ידום ויתמוסס לאט,
אני איתך ואת עם העולם
ונשאר לבד כך יחדיו, את ואני לנצח.
כשנתחבק כך שניים נתאחד
נהיה לאחד גדול שלם לבטח,
והשעון על השידה שמתקתק
אף קצבו מכאן אז יעלם וישתתק.
ואז לבד אחד שלם יהיה
לעד שוב לא בודד
יהיה גדול כמו השמש,
ולה פריחה שוטפת וירוקה
צחורה יפהפיה, בוטחת בעצמה
פורחת היא לנצח.
כשנתחבק לעד לא נפרד
תמיד כך נישאר כנחל מתגבר
מצאתיך בלב מדבר שומם, עשן
כים כחול סוער שרוח בחשה בו
אבודה בין חומות עירך הבצורה
מידי השממון שובך, שלחתי לקחתך
משיתיך מבעד לסוגר חדרך
את המרחב כמתנה כך לך הגשתי.
ואז ידי אל זו שלך תתחבר
ובאחת הכל יתהפך ויתחבק
אני לכל תוויך נצמד, נמתח
מצמיד עצמי לכל רוך גופך
לאוויר לא נותן מגע או מחנה
לצח יפי נעורים שמתחבר.
והעולם לאט כך יעלם
ונשאר את ואני לבד,
יתמוסס לו כך הכל בלט
רק את ואני יחדיו לנצח.