מתגעגע, למה אני לא יודע
מנסה להזכר, להרגע
עצבות השיממון ממני לא מרפה
ובאופק אין כל תקווה לחשכה.
מצטער על ימים אבודים שבי נותרו
מבכה על רגעים קטנים שלא יחזרו,
חושב על מותו ועימו על זה שלי
על הילד בתוכי, שהיה כל עולמי,
רוצה נקמה לאיזון שהופרע
מחפש הבנה בסבך השביל שנקרע.
רק לראותך שוב בעיניי
ולהוציא דמותך מחיי
לא להיות עוד חלק מהחשכה
לא להיות חלק מהיותך,
זו תהייה לי בקשתי האחרונה
ניקמתי האחת, היחידה.
אני מוכן לקטוף אלף כוכבים,
לצלול מעמקים מהם אין שבים
רק לא לאבד עוד מנשימתך
להקפיא לנצח שאול את נישמתך.