אני לא שם זין על הפיגועים.
אני אדיש,  א-פ-א-ת-י, חסר רגשות, אנדרואיד כסוף ומתכתי שמהלך
בגב ישר בין נחשול האירועים.
אביר של צחנה בתוך ים של ריקבון.
אני האמת.

אתמול היה פיגוע, מדליקים טלוויזיה ורואים כתב, לא פוטוגני,
עוברים לערוץ 2, פרסומות, דוגמנית בעלת חזון עוגבת על ערמת
פירות, כמה פאלי...
מנמנם מול מציאות אפורה עם כתמי אדום אקראיים.
נגמרו הפרסומות. הדוגמנית לא שם.
חזרנו ארצה, דוגמן הוא עכשיו ילד בן 17, יותר דם מבן-אדם, נסחב
מסביב על אלונקה.
מעניין אם ביקשו ממנו אישור לשדר.
רואה את מספר ההרוגים, ממצמץ, והולך למקרר לאכול משהו.
הלב קטן, עטוף בשעווה של פטריוטיות, דם וגלדים, אבל לאף אחד לא
אכפת באמת.
לכולם אכפת רק מעצמם.
מעניין מה יקרה לי כשיגיע תורי לעזוב, מה יתפוצץ קודם? השכן
הערבי לידי באוטובוס, או שאולי
כבד רווי חטאים ואלכוהול ייכנע לסביאה וללחץ.
רעלים הם לא רק כימיקלים, הם מחלחלים עמוק פנימה דרך הרדיו
והטלוויזיה, דרך המציאות.
המציאות היא ארס, חומצה מאכלת. ללא רחמים.
עולם יורד לטמיון.

"הטמפרטורה בתל-אביב תנוע סביב ה-40, צפוי גשם מסמרים באזור
דיזינגוף,
אונס קבוצתי בקיבוץ בצפון, אחת אנסה חמישה, טוען הסניגור.
אנשים ברחוב, ראשי חיות, פיות זבובים, מזמזמים סביב סביב
ומוצצים את הסחי.
אולי הזבובים הם היונים של תקופתנו?
שלום, נעים מאד, שמי בעל זבוב, עובר מדלת לדלת, מוכר חלומות.
"אני מיסטר לאב, רומנטיקן השקר", זועק הסולן,
בוכה המציאות.
פוליטיקה ודם לא הולכים ביחד, סופו של המבזק, עכשיו
ל"פספוסים".
סוגר את קופסת ההבלים, רוצה להטיח אותה בקיר.
אני אביר, אנדרואיד- בובה מקרטון.

בורגנות מתאספת בסלונים, שותה אספרסו, מדברת על אפנה והחורבן,
ואני החורבן!! אני!! אני הקץ!!
תמצית האהבה, הייאוש והטירוף והסרחון, הגאונות והטמטום!!
דור X שיושב בבתים ומדבר על הסוף, מאונן לעצמו עם התרבות צריכה
שלו.
אנחנו החותמת הסופית, מגש הכסף, המסמר האחרון בארון המתים של
הציביליזציה, וחבל על הלווייתנים, באמת חבל, אבל עלינו חבל
יותר, נחנקים בקיא של עצמנו.
חבורה של תעשיינים שמנים עם רגל בקבר חונקים במודע שלושת-רבעי
עולם.
שלושת-רבעי עולם שמזדיין ללא היכר, יוצר בלי סוף ילדים, בלי
סוף מקקים שפושטים על חורבות התרבות,
אנחנו דור ה-X , נעים מאד.
צאצאים של טלוויזיה ומיקרוגל, בעל זבוב והזונה מבבל.
מפונקים מעבר לסיאוב. הכלבים נבחו, אבל השיירה מזמן עברה ודרסה
אותם.

מי יודע... אולי יבוא איזה איידס ויציל את העולם.

ביי, נתראה בסיבוב